מאמרים

רפלקסים פרימיטיביים – התשתית החבויה ללמידה וקריאה

הרגשתם פעם איך זה לרוץ עם נעליים ספוגות במים?
כל צעד דורש מאמץ כפול, וזה כמעט בלתי אפשרי לזוז קדימה.
כך מרגיש ילד שמנסה ללמוד – אך הרפלקסים שלו עדיין פעילים. הרפלקסים
הפרימיטיביים הם התשתית החבויה ללמידה- הם בעצם תגובות אוטומטיות שהגוף נולד
איתן, שנועדו לשמור על הישרדות התינוק. עם ההתפתחות, הן אמורות להיעלם – אבל
כשזה לא קורה, הילד מתמודד כל הזמן עם “רעשי רקע” שמקשים עליו לקרוא, לכתוב
ולהתרכז.
רפלקסים פרימיטיביים שאינם מוטמעים יכולים להשפיע גם על תנועות עדינות, כמו
אחיזה בעט, או על קואורדינציה של העיניים והידיים. זה אומר שהילד לא רק מתקשה
בלמידה – אלא כל פעילות יומיומית בכיתה דורשת ממנו מאמץ כפול.


איך זה נראה בכיתה?
כשהרפלקסים לא מוטמעים, הילד משקיע אנרגיה בפעולות בסיסיות – במקום בלמידה
כי הגוף ממשיך להפעיל תגובות אוטומטיות. להלן מספר דוגמאות ממש על קצה
המזלג כיצד זה יכול להיראות: 
– הילד קופץ שורות בקריאה או מתקשה לעקוב עם העיניים (ATNR).
– הילד מתעייף מהר בכתיבה, נשען על היד או מתקשה להעתיק מהלוח (STNR).
– קושי לשבת זקוף לאורך זמן (TLR).
– נבהל מרעשים קטנים, כמו נקישות עיפרון או דלת נסגרת (Moro).


הסיפור של עידן (שם בדוי)
עידן, בן 9 וחצי, הגיע אלי באמצע כיתה ד’. ילד חכם, סקרן ומלא שמחת חיים – אבל גם
מאובחן עם “הפרעת קשב” ונוטל ריטלין תקופה ארוכה.
הוא סירב לכתוב במחברת, התקשה להעתיק מהלוח ושיעורי הבית היו מאבק יומיומי.
בבדיקת רפלקסים מצאתי שכמעט כולם לא היו מוטמעים – ביניהם Moro, ATNR,
STNR, TLR ו-Spinal Galant. הקשיים לא נבעו מעצלנות או חוסר רצון – אלא
מהעובדה שהגוף המשיך להפעיל תגובות אוטומטיות שלא הוטמעו, מה שמקשה על
הילד לפעול באופן רגיל.
התחלנו בתוכנית תרגילים מותאמת אישית. אחרי מספר שבועות חל שינוי משמעותי:
עידן כבר לא סירב לכתוב, ישב נינוח יותר, העתיק מהלוח, ושיעורי הבית הפכו למשימה
אפשרית עבורו. לא פחות חשוב – הביטחון שלו בעצמו חזר.


למה זה כל כך חשוב לפני קריאה או קשב?
ילדים רבים שמקבלים אבחנות של “קשב וריכוז” או “עצלנות”, סובלים למעשה
מרפלקסים פעילים שלא הוטמעו. זה כמו לבנות בית על יסודות חלשים – גם אם נשקיע
שעות בשיעורים פרטיים, הקרקע עצמה לא יציבה.
כשילד עם רפלקסים לא מוטמעים מנסה לקרוא או לכתוב, המוח עסוק מדי בהתמודדות
עם תגובות הגוף האוטומטיות – ולכן הקשב מתפזר, העייפות מגיעה מהר והלמידה לא
מתקדמת.
כאשר מטמיעים את הרפלקסים, המוח והגוף מתאזנים – הקריאה זורמת, הקשב
מתייצב, והילד מגלה מחדש את היכולות שלו.

איך מזהים ומטמיעים רפלקסים פעילים?

האבחון מתחיל בבדיקה מקצועית של הרפלקסים: אילו מהם עדיין פעילים, ובאיזו רמה.
לאחר מכן בונים סדרת תרגילים אישית שמטרתה אינטגרציה והטמעה הדרגתית של
הרפלקסים. כך משתחררת אנרגיה אדירה ללמידה, ריכוז וביטוי עצמי.
התקווה והפתרון


החדשות הטובות – זה אפשרי. ראיתי שוב ושוב איך ילדים שהתקשו לשבת בכיתה,
לכתוב או לקרוא – פורחים מחדש.
אם אתם מזהים את הילד שלכם בין השורות – זה לא בהכרח “קשב וריכוז”. ייתכן
שמדובר ברפלקסים פרימיטיביים שלא הוטמעו עדיין.
אני מזמין אתכם לאבחון מקצועי ותחילת תהליך שיכול לשנות את חוויית הלמידה
והביטחון של ילדכם.

אולי יעניין אותך גם...

נירולוגיה תיפקודית ואימוני מוח
אז מה זה בעצם אימוני מוח?

אימוני מוח הם סדרת פעילויות ותרגילים שמטרתם לחזק את הקשרים העצביים במוח ולשפר אתהתקשורת בין האזורים השונים בו. כמו שריר, גם המוח מגיב לאימון –

למאמר המלא »